חיים באמונה

קורות חייהם של חיים (הרמן) ושרה (סלה) שטטלר

Main Menu

WhatsNew:

Release October 16, 2022

Yigal used to write short chapters and read them at various events in the nursing home where he lived in the last years of his life.

The large and interesting part of the chapters are part of his life history.

Few are translations or abridgments of facts related to general education.

Release Feb 23, 2020

Berek Szczekacz and Chana Szmidt

Berek Szczekacz and Chana Szmidt had 12 children. Searching for Birth, Marriage, Death records (BMD) brings us occasionally to meet living family members. I admit, getting to know new blood related family members is the most exciting part of doing genealogy. Lately I met Yoram Shachar, one of Berek and Chana’s great, greatgrandchild about whom I haven’t heard until Dec 15, 2019. The meeting has prompted me to create pages for the descendants of Berek Szczekacz, our mutual great, great grandfather. The released page will introduce you to the 12 children and to their children. Currently there are only two documented stories, about Layzer Ludwig Szczekacz and about Frajdla Szczekacz. The stories about Yoram Shachar, Samuel Szczekacz (The artist, Shmuel Tzur), the many Shakter’s descendants and others will follow soon.

Release Nov 9, 2019

Yosef Kaluzynski and Chana nee Sznajderman

Lebanon About 1909-1914

Release Jan 6, 2018

Fajgla Kaluzynski and Wolf Szperling

Wolf and Fajga Kaluzynski

The Holocaust Had no Mercy for the Szperling Family

Stories and Photos

Release June 26, 20

Ludwig Layzer Szczekacz

A Telephone call from Australia to Californiaswept Jane and me into a research in the Czech Republic. Several families appeared for a moment and then disappeared during the Holocaust. Very few suvivors, many Yad Vashem testimony pages and research in the Czech Republic declared Jane, Dov Kuflik, his sister, Idit, and the five grandchildren of Josef Arieli, my self included, are 3rd cousins. Jane, Dov and his sister, Idit, are 2nd cousins.

Dawid Borejdo Sznajderman

The following story is about Dawid Sznajderman, the son of Abram Moshe Sznajderman and Ajdla Koenigsberg, who survived the tumultuous time of WWII.

Marek Kaluzynski

Marek Kaluzynski was son of my great grandfather, Abram Kaluzynski, and his second wife, Chaja Dzialoszynska.

Marek Kaluzynski

Marek’s mother, Chaja, died around 1912 in Czestochowa, leaving his father with five young children;

the youngest, Sara, was two years old. Marek was fourteen years old.

Release History

Important Links

Zawiercie Yizkor Book Project

Read the Beautiful translation by Jerrold Landau

Connect with Czestochowers all over the wold.

The World Society of
Czestochowa Jews
And Their Descendants

Family History

Memories, like sand stones
Slowly, a grain follows a grain,
Erode, crumble, and vanish.
Sea waves and wind
Sweep them away
Hurry
Listen to the voices
Collect the words,
The names, the episodes, the moments…
Carve and seal them
In a meticulously crafted pendant
Close to your heart
Allow them to live forever.

Let Us Start With Basic Steps:

Write down everything you know about yourself and about your family:

Full names
Date of Birth, Marriage and Death
Where these events occured
Talk to your grandparents, parents, uncles and aunts
Write down family anecdotes
Scan family photos
Scan Family documents

חיים באמונה

קורות חייהם של חיים (הרמן) ושרה (סלה) שטטלר


ישראל	בלגיה	1945	שואה	מלחמה	נשואים	סלה	הרמן	הקדמה

- 3 -

בס"ד

יש וניתן לאפיין באמצעות אנקדוטה היסטורית-גיאוגרפית זו את סבא הרמן.

מחד גיסא, גינוני הנימוסים, נועם הליכותיו ולבושו המוקפד, אותם ספג בבית אימו ואביו, מזכיר במידת מה את היהודי המערב אירופאי.

מאידך גיסא, דבקותו באמונתו אף ברגעיו הקשים ביותר בצורה התמימה והשלמה ביותר,ללא התחכמויות ,מזכירה במידת מה את היהודי המזרח אירופאי.

הסיפורים והזיכרונות מעידים על זוגיות נפלאה בין סבא הרמן ז"ל לסבתא סלה תבד"ל.

בחירתם הציונית לעזוב את בלגיה ולעלות לארץ ישראל כאשר המדינה הייתה עוד בתחילת דרכה, להקים בארץ את משפחתם ולחיות חיים טובים, בעלי משמעות ושגשוג בארץ ישראל מהווה אמירה גם עם לא מכוונת כנגד הנאציים אשר חרבו את ביתם, משפחתם ונוף ילדותם.

בהכנת קורות חייהם של סבי היקר הרמן חיים ז"ל וסבתי היקרה סלה שרה תבד"ל , ליקטתי עובדות וסיפורים מתוך זיכרונותיי שלי, זיכרונותיהם של בני משפחה,עדויות של בני משפחה, מסמכים,עובדות היסטוריות ותמונות.הצלבתי בין כל חלקי העדויות הזיכרונות והמסמכים ניסיתי להמחיש עד כמה שניתן באמצעות תמונות.כל זאת על מנת ליצור קורות חיים וסיפור חיים הכי קרוב לאמת.

מי ייתן וקורות חייהם יעניקו לכל המבקש משמעות, עניין ותוכן לחייו.זיכרונות חייהם הם זיכרונות משפחתנו וזיכרון עמנו.

נכדם האוהב מתן שטטלר ל' תשרי תשע"ב

תודתי נתונה לענת שטטלר אשר סייעה בעיצוב הכריכה.

top

- 2 -

בס"ד

דמותו האצילית של סבא הרמן הייתה תמיד מיוחדת בעיני, לאחר כתיבת קורות חייהם שלו של סבתא סלה אף ביתר שאת.

חלק נכבד מכתיבת קורות חייהם כלל בירור התמודדותם בשואה.יסלח לי סבא הרמן ז"ל על מאמצי לנסות ולהבין את שקרה אותו ואת סבתא בשואה.זכורה לי היטב בקשתו שלא נתעסק יותר מידי בתחום זה, זאת בשל רצונו להגן עלינו מאותם אירועים קשים אשר אנו עלולים לחוות מתוך אותם זיכרונות כואבים.

יחד עם זאת, זכור לי שכאשר הייתי בן 41 , באחד מערבי השבת כאשר הורי לא היו בבית .סבא הרמן וסבתא סלה סעדו עם אחיי ואיתי. סבא וסבתא סיפרו מעט ממה שקרה להם במלחמה.בשלב מסוים סבא הפסיק וחזר על תפיסתו בעניין. הקשתי עליו ואמרתי לו כמה זה חשוב ושלעולם לא באמת נצליח להבין עד הסוף מה קרה להם, אך אין זה פותר אותנו מלנסות.יש חשיבות לזיכרון והחשיבות הזאת גדולה מאיתנו.

כאשר אחותי חנה רצתה לנסוע לפולין, הוא התנגד.יחד עם זאת הוא עזר לה כלכלית במימון הוצאות הנסיעה הנלוות וביקש ממה לחפש את הדרגש עליו הוא ישן באושוויץ.

סיפוריהם של ניצולי השואה מהווים עדות לאחת הזוועות הקשות ביותר אם לא הקשה שבהם, שידעה האנושות בכלל והיהדות בפרט.

ישנה חשיבות אדירה ליכולתם לפתוח לנו צוהר לעולם יהודי תוסס ומעניין שהיה ואיננו.מציאות בה יהודים חיו ללא מדינה משלהם כמיעוט נרדף. יחד עם זאת כשאר בני האדם הם חוו אהבות, אכזבות אושר, ייאוש ואף תקווה.

חוויות אלו הם חוו בגופם ובנפשם אין ביכולתנו להיכנס לנעליהם, אך יש בכוחנו לספר את סיפורם.למעשה על בני הדור שלי, הדור השלישי לשואה, מונחת משימה כבדת משקל.אנו בני הדור השלישי האחרונים ששמענו את סיפורם של אותם אנשים.ילדי קרוב לודאי לא יוכלו לשמוע את הסיפורים מהם. ומכאן נובעת החשיבות העצומה.

מתוך העדויות והסיפורים עולה דמותו של סבא הרמן כאדם מכובד. עובדה זו נבעה בראש ובראשונה מהיותו אדם בעל ביטחון עצמי, אשר גם ברגעים הקשים במלחמה אמר לעצמו "אני הרמן שטטלר ואני בן אדם".

נהג בסבלנות ובכבוד כלפי כל אדם ובכך קיים את אמרתם של חז"ל " איזהו מכובד, המכבד את הבריות".

סבא הרמן גדל בפולין סמוך לעיר קטוביץ' אשר סמוכה לגבול פולין-גרמניה, בבית אשר מקורותיו ביהדות גרמניה.

קטוביץ' סומנה בעבר כמקום ועידה לקונגרס הציוני וזאת בשל היותה כעיר גבול בין מערב אירופה ומזרחה.

- 1 -

בס"ד

פתח דבר

הציווי לזכור מהווה חלק עיקרי בקיום חייהם של יהודים. בתורה כתוב "זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור")דברים לב' ,ז(.

אף הרמב"ם מדגיש 7"ויהיה זיכרון למעשינו הרעים ומעשי אבותינו שהיו כמעשינו עתה..."

זיכרון יציאת מצרים מלווה יהודי בכל יום.בפסח ישנו ציווי להרגיש שאנחנו בגופנו יצאנו ממצרים ע"י קיום מצוות נלוות שאמורות לעזור לנו להמחיש אירוע מכונן זה.

קיומו של עם ישראל תלוי בזיכרונות אירועי העבר ולא בגלל שעלינו לחיות בעבר אלא בגלל שכאשר נאמר "בימים ההם בזמן הזה" הכוונה היא שיש קשר בל ינותק בין קיומנו בהווה לבין אירועי העבר.

לעניות דעתי הדברים אמורים הן ברמה הלאומית והן ברמה האישית.

דורם של ניצולי השואה חשוב לא רק בשל השואה, אלה גם בשל כלל התקופה אותה הם חוו.

אנשים אלה היו עדים לעולם שהיה משך אלפי שנים מציאות עבור היהודים.חיים יהודיים על כל גווניהם. הם ראו מה שהיה, הם ראו כיצד כל זה נלקח והיו שותפים מלאים למה שהוקם, בארץ ישראל.

אחד הדברים היסודיים שאנו שואפים להגיע אליו כבני אדם יהודיים, הוא לא לקחת את מציאות חיינו כמובנת מאליה.תחושה זו צריכה ללוות יהודי בכל העת.על מנת לעשות זאת אנו מצווים בקיום מצוות אשר תכליתם הכוללת היא להביא אותנו לכדי תפיסה כי אנו בני האדם קטנים בכל מה שקשור בהתנהלות העולם והשליטה שלנו עליו.פן נוסף ביהדות הוא הזיכרון בכלל וזיכרון יציאת מצרים בפרט.גלות מצרים, יציאת מצרים ,מעמד הר סיני והכניסה לארץ ישראל מהווים כולם יחד כאירועים מכוננים בחייהם של האומה היהודית.הציווי להרגיש לפחות פעם אחת בשנה כאילו אנחנו בבשרינו יצאנו ממצרים אינה רק המלצה אלא ציווי ממשי אשר לבטח אחת ממטרותיו היא להביא את האדם לכדי הכרה במציאות אותה עברו אבותינו בתהליך החשוב של אותם אירועים.

אירועים יהודיים המשיכו לקרות גם אחרי חורבן הבית)עליו אנו מתאבלים בתשעה באב(.

לצורך חידוד העניין 7בני דור ניצולי השואה משולים כאילו חוו בדורם את גלות מצרים, את יציאת מצריים ואת הכניסה לארץ ישראל.

שמיעת זיכרונותיהם אינה מצווה שרשומה בשום ספר מספרי היהדות באופן ישיר.

אך רוח היהדות אינה מאפשרת לנו לנהוג אחרת.

יש וצריך לומר, קורותיהם של סבא הרמן וסבתא סלה נכתבו על ידי בראש ובראשונה משום חיבתי הרבה לתחום העבר בכלל ולאירועי העבר אשר במשפחתי בפרט.יחד עם זאת ראוי לזכור כי ישנה חשיבות אדירה לזיכרון, הן במונחים לאומיים כפי שנאמר לעיל והן המונחים פרטיים.

- 6 -

בס"ד

סלה יעקובוביץ

סלה נולדה בכ"ז באלול שנת התר"פ ) 14 ספטמבר 1946 (בעיירה פילצה אשר בפולין.

הוריה היו צבי ויהודית יעקובוביץ

לסלה היו עוד שני אחים אהרון ודוד ושתי אחיות ריבה וחנה.

יהודית, משמאל, וצבי יעקובוביץ באירוסים

במשך הזמן משפחת יעקובוביץ' השתקעה בעיירה בנדין, שם עסק האב בצבעות

סלה גדלה והפכה לנערה יפה ,מוכשרת וכישרונית.היא סיימה בית ספר על-יסודי גימנסיה ועבדה בבנק בעיר הגדולה קטוביץ'.

סלה וחברות בדרך לגימנסיה, בערך שנת 1937-38

- 5 -

בס"ד

product image

הרמן בן 10, 1930 בערך, בשוויץ עם בני משפחת טמפלהוף

כילד נשלח הרמן ללמוד בבית ספר פולני.למעט ילד יהודי נוסף לא היו בכיתתו של הרמן יהודים נוספים.

נוסף על כך, הרמן לא ידע פולנית כלל וכלל, שפת אימו של הרמן הייתה גרמנית ויידיש.ועל כן נאלץ ללמוד באמצעות בית הספר את השפה הפולנית.

לאחר סיום לימודיו בבית הספר היסודי נשלח הרמן ללמוד מכאניקה, בבית ספר מקצועי על-יסודי.

בהגיעו לגיל 41 הרמן קיבל תפילין מסבו יקותיאל לרגל בר המצווה .

סבו יקותיאל נהג תמיד לומר לו שההיסטוריה המשפחתית מעידה כי גם עתידו הוא להיות שען. הרמן היה מתעצבן מדברי סבו, אך מרד הנעורים לא עזר לו, ובגיל 44 החל ללמוד את מלאכת השענות.

אביו שלח אותו ללמוד אצל שען יהודי .יהודי זה היה אחד מתלמידיו של סב סבו של הרמן, והיה ידוע כשען מהשורה הראשונה.

לאחר שלמד במשך כמה שנים, הפך לשוליה בחנות גדולה של כמה שענים. הוא צבר ניסיון וקיבל שכר עבור עבודתו. לימים יציל אותו המקצוע המשפחתי מזוועות השואה.

במשך הזמן משפחת שטטלר עברה מביליץ לניפקא )סוסנוביץ( אשר הייתה סמוכה לעיירה בנדין.

- 4 -

בס"ד

הרמן שטטלר

הרמן חיים נולד בטז' בטבת שנת התר"פ ) 7 ינואר 1920 ( בעיירה בייליץ אשר בגבול פולין -גרמניה .

הוריו היו מנחם מנדל וחנה למשפחת טמפלהוף.

מנחם מנדל וחנה נישאו ב ג' אייר התרעג 10 למאי 1913 (בסוסנוביץ

מנחם מנדל וחנה שטטלר

הרמן היה האח הקטן אחרי אחיו הגדול ממנו בשנתיים בשם יונס .

מנחם מנדל שטטלר אביו של הרמן עסק במסחר בבדים, נע ונד בדרכים על מנת לפרנס את משפחתו.

סבו של הרמן מצד אביו, יקותיאל שטטלר, סיפר לו בילדותו כי כל משפחתו מצד אביו היו שענים. למעשה סב סבו של הרמן)מרדכי אהרון שטטלר( היה ידוע כשען בעל שם באזור. למעט אביו של הרמן כולם עסקו במקצוע השענות במשך הדורות)עוד מימי נפוליאון ואף קודם לכן(.

אמו של הרמן, חנה הייתה דמות דומיננטית ומשמעותית ביותר בחייו של הרמן .

אחיה של אימו אליעזר טמפלהוף גר עם משפחתו בשוויץ. בגיל 41 נסע הרמן לביקור אצל משפחת טמפלהוף.

משפחת טמפלהוף תהווה חלק משמעותי מעתידו של הרמן ושל ילדיו בעיקר לאחר המלחמה.

- 9 -

בס"ד

סלה והרמן

הרמן וסלה נהגו להיפגש בתנועת הנוער "עקיבא".

תנועת הנוער עקיבא הייתה תנועה ציונית אשר חינכה לאהבת ארץ ישראל ולימוד עברית כל זאת עם אוריינטציה מסורתית.

הרמן היה המדריך ,סלה הייתה חניכה וכך הם נפגשו מעת לעת והתאהבו.

פגישותיהם הפכו להיות יותר ויותר תכופות והדבר נודע להוריה של סלה.אביה של סלה התנגד למפגשים בטוענה שהרמן אינו מספיק משכיל עבור בתו המוכשרת.

סלה והרמן לא ויתרו ועל אף התנגדות אביה של סלה הם המשיכו להיפגש בחשאי.

top

- 8 -

בס"ד

סלה יעקובוביץ, 1938

top

- 7 -

בס"ד

סלה כנערה עם חברות, 1938

- 12 -

בס"ד

במחצית הראשונה של 1942 הרמן חיים לבית משפחת שטטלר נשא לאישה את סלה שרה לבית משפחת יעקובוביץ

החתונה נערכה בלילה ובאופן מהיר באולם ברחוב תרגובה 15 אשר בעיירה סוסנוביץ'. אולם זה היה בבעלות הבוס של הרמן, והוא אפשר להם לקיים שם את טקס חתונתם

באוקטובר 1942 נסגר אזור היהודים בסוסנוביץ' ובנדין לגטו ולא ניתן היה לצאת מאזור הגטו. סלה סיפרה שזכור לה שילדה אחת ואימה עברו ליד גדרות הגטו.הילדה שאלה את אימה מי אלו שם? האימא ענתה שאלו היהודים.הילדה הגיבה בפליאה 7 אבל הם נראים כמו בני אדם... פיקוח קשה מצד הגרמנים על אספקת האוכל, גרר תנאי מחייה קשים ובהם רעב עבור תושבי הגטו

באחד הימים, הרמן הסתובב ברחוב עם חברים. בשלב מסוים הם זיהו סוס מת בצידי הדרך. הרעב היה כבד מנשוא ולמעט הרמן אשר השתדל להקפיד לא לאכול בשר טרף, חבריו לקחו מבשר הסוס ואכלו. יום למחרת חברים אלה מצאו את מותם, כנראה עקב הרעלה אשר גרמה מלכתחילה למות הסוס

הרמן אשר נועם הליכותיו עם הבריות הביאו אותו ליצירת קשרים עם יהודים בעלי השפעה בגטו, הגיע לכדי הבנה כי עתיד הגטו והיהודים אינו טוב

כחודשיים בלבד לאחר סגירת אזור הגטו, הצליח הרמן באמצעות קשריו לדאוג לשליחתם מהגטו של משפחת שטטלר ומשפחת יעקובוביץ' למחנה העבודה אנאברג

באופן יחסי תנאי המחיה במחנה זה היו טובים.הגרמנים לא היו בתוך המחנה אלא פיקחו מסביב, השליטה הפנימית הייתה בידי היהודים

סלה והרמן שהו יחד במחנה כאשר תעסוקתם הייתה עבודה משרדית, אף אותה הם עשו ביחד

לאחר מספר חודשים באנאברג חנה וריבה)אחיותיה של סלה( ויהודית נלקחו למחנה בלחמה, משם הועברו למחנה ברגן בלזן, שם מצאו את מותם ריבה אחות של סלה ויהודית , אימא של סלה

דוד ,אהרון וצבי נלקחו אף הם.המקום אליו הם נשלחו היה מחנה בוכנוולד

- 11 -

בס"ד

יום אחד החליטו השענים ובראשם הבוס היהודי, לפנות לנאצים ולבקש העלאה במשכורת או הטבה בתנאים, שכן הם עבדו עבורם ללא תמורה נאותה. הגרמנים הסכימו להיפגש ולדבר אִתם, וביקשו מהם להגיע ביום מסוים למקום מפגש בעיירה כדי לדון בעניינם. מכיוון שהרמן היה צעיר ושען מתחיל, לא הלך לאותה פגישה. השענים ובראשם הבוס היהודי הגיעו למקום הפגישה, אך במקום פגישת עבודה הועלו בכוח על רכבת ונשלחו למחנות עבודה. הרמן נותר אחד השענים הבודדים בעיירה

גם אחיה של סלה, דוד ואהרון נלקחו מידי פעם לעבודות כפייה .בהמשך הם הבינו שבמסגרת אותם עבודות כפייה, הם למעשה בנו את מחנה המוות אושוויץ- בירקנאו

במהלך החודשים הבאים הוטל על היהודים לשאת טלאי מגן דוד צהוב

Aharon and Dawid. A yellow start on their suit

צבי, אביה של סלה טען שעליה להתחתן עם הרמן מתוך תקווה שלא יפרידו בניהם כנשואים, זאת מאחר שבתחילה נלקחו כל הרווקים למחנות העבודה. סלה פחדה ממהלך זה, בעיקר בשל רצונה להישאר עם אמאיהודית ואחיותיהריבה וחנה

- 10 -

בס"ד

המלחמה

בנדין היא אחת מהקהילות היהודיות העתיקות בערי פולין. מדובר ביישוב יהודי שהתפתח מימי הביניים המאוחרים. ראשוני היהודים הגיעו לאזור עוד במאה ה 13- , ורובם עסקו בחקלאות ובמסחר זעיר. הקהילה היהודית קמה בבנדין במאה ה 14- הודות למלך קז'ימייז' הגדול, שהעניק זכויות מיוחדות ליהודים ואפשר להם להתיישב בעיר

במפקד האוכלוסין הרוסי של שנת 1897 היוו היהודים 51% מתוך 21000 תושבי העיר, ואילו במפקד הפולני של 1921 הגיע מספר היהודים ל 17298- וחלקם היחסי באוכלוסיית העיר עלה לכדי 62.1% . ב- 4 בספטמבר 1939 , עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, כבש הצבא הגרמני את האזור, וחיילי האס אס שהגיעו בעקבותיו העלו באש את בית הכנסת המקומי ורצחו רבים מיהודי העיר. בשנת 1942 הוקם בעיר גטו בו רוכזה האוכלוסייה היהודית, ובחודש מאי בשנה זו החל גירושם של היהודים למחנה ההשמדה באושוויץ. עד קיץ 1943 נשלחו מרבית יהודי העיר לאושוויץ

Bedzin Synagogue After the fire. Few Years before the war the Synagogue was painted by Tzvi Jakobowicz

עם פרוץ המלחמה, אמה של סלה יהודית, הביעה אופטימיות בכך שהגרמנים לא היו כל כך רעים במלחמת העולם הראשונה ואף יהודים רבים השתתפו במלחמה זו לצדם של הגרמנים

על היהודים הכבידה חובת ההתייצבות לעבודות כפיה, שלעיתים נלוו אליה חטיפות ושילוחים למחנות עבודה בגרמניה וברחבי פולין

משפחות שטטלר ויעקובוביץ החליטו לקשור את גורלם ביחד ושהו אחד ליד השני

במהלך אחד הלילות, נלקחו כל הגברים במשפחת יעקובוביץ' )צבי-האב,דוד ואהרון-האחים( לעבודת כפייה.עוד באותו הלילה הפכו כל שערותיה של יהודית, אמה של סלה ללבנות מרוב דאגה

לאחר פרוץ המלחמה הסתובבו הגרמנים לעתים תכופות בעיירה. אחד המקצועות הנדרשים על ידם היה שענות. ואכן, בעיירה היו בסביבות עשרים שענים יהודים שעבדו אצל יהודי אחד שהיה מנהלם

- 15 -

עבודות כפייה במחנה רוונסברוקגרמניה

סלה אולצה לעבוד עבודות פרך קשות ביותר, לעיתים בשלג כבד.חלק מאמצעי הענישה אותם סבלו אסירי המחנה היה עמידה באופן רצוף בשלג...

סלה העידה כי באותה תקופה הרגישה כי בכל יום היא עלולה להפיח את נשמתה

אירוע קשה נוסף אותו חוותה סלה במחנה רוונסברוק הוא מותה של חמותה,אימו של הרמן, חנה שטטלר לבית טמפלהוף

בתקופה שבין 5 באפריל ל 26- באפריל 1945 הצליח הצלב האדום הבינלאומי ביחד עם הצלב האדום השבדי בהנהלת פולקה ברנדוט לפנות כ 7500- נשים מהמחנה לשווייץ ולשבדיה. עם התקרבות חזית הלחימה אל המחנה במהלך חודש אפריל, התחיל האס אס בפינויו ב 27- בחודש, ואסירי המחנה יצאו למה שנודע כצעדת המוות. מאחור נותרו רק החולים ביותר: כאלפיים נשים, 300 גברים וכן חלק מסגל המחנה. ב 30- באפריל הגיעו כוחות הצבא האדום לעיר פירסטנברג ושחררו גם את אסירי המחנה שנותרו בו. האסירים שהיו בעיצומה של צעדת המוות שוחררו בידי הצבא האדום עד 3 במאי 1945 . רבים מבין האסירים ששוחררו היו חלשים מכדי לשרוד

סלה פונתה לשבדיה באמצעות הצלב האדום השבדי ,שם שהתה במחנה עקורים עם תום המלחמה ועוד מספר חודשים אחרי

- 14 -

בס"ד

סלה

באושויץ סלה הייתה עדה לזוועות קשות ביותר.היא הועבדה בעבודות פיסיות קשות, בקושי קיבלה אוכל וחטפה מכות נמרצות, כתוצאה מכך נשברו לה חלק מהשיניים

מאוקטובר 1944 החלו הנאצים להעביר את 70,000 אסירי אושוויץ למחנות בתוך גרמניה, מתוך ידיעה שבעלות הברית מתקרבים ויש לרכז את המאמץ המלחמתי בתוך גרמניה

לאחר מספר חודשים, סלה וחנה שטטלר הועברו באמצעות רכבת בקר למחנה רוונסברוק אשר בגרמניה

מחנה ראוונסבריק היה בתקופת הרייך השלישי מחנה ריכוז בחבל טמפלין שמדינת ברנדנבורג בגרמניה , בקרבת העיירה פירסטנברג על נהר האוול, כמאה קילומטר מצפון לברלין

הוא נחשב למחנה הריכוז שמאוחר יותר אף הפך למחנה השמדה לנשים הגדול ביותר בגרמניה

מחנה ראוונסבריק הוקם בכפר בעל אותו השם בקרבת אגם שוודט Schwedtsee בין דצמבר 1938 לאפריל 1939 לפי פקודתו של מפקד האס אס היינריך הימלר, על ידי האסירים במחנה הריכוז זקסנהאוזן, בתור מחנה לנשים בלבד ויועד לנשים גרמניות, מתנגדות המשטר, בגדיהן סומלו במשולש אדום, ובנות קהילת עדי יהוה, בגדיהן סומלו במשולש סגול

באפריל 1941 נוסף לו מחנה קטן לכ 350- גברים. עד ליוני 1942 הוקם והופעל בקרבת מקום גם "מחנה המגן לנוער" אוקרמרק, ששיכן כ 400- נערות וצעירות. מחנה ראוונסבריק השתרע בשנת 1945 על שטח של כ 17001- דונם והיו לו עד 70 מחנות חוץ ברחבי הרייך ובאזורי הכיבוש, שבהם אולצו אסירות המחנה לעבוד בתעשיית הנשק

עבודות כפייה במחנה רוונסברוק,גרמניה

- 13 -

בס"ד

לקראת קיץ 1944 הועברו סלה, הרמן,מנחם מנדל,חנה שטטלר ,יונס שטטלר מחנהל הריכוז וההשמדה אושוויץ- בירקנאו

מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ בדרום פולין, היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו יותר יהודים מבכל מקום אחר במהלך המלחמה. היה זה מחנה ההשמדה שפעל במשך הזמן הרב ביותר מיוני 1945 עד ינואר 1940 מכל מחנות ההשמדה, ובו הגיע לשיאו תיעושו של רצח ההמונים

באושוויץ היו שלושה מחנות מרכזיים

אושוויץ שהיה מחנה הריכוז הראשוני ושימש מרכז מנהלי למערכת המחנות, ובו נרצחו כ 75,000 - אינטלקטואלים פולנים וכ 15,000 - שבויי מלחמה סובייטיים

מחנה אושוויץ בירקנאו שבו התבצעה עיקר השמדת היהודים, ובו נרצחו כמיליון וחצי יהודים וכ- 22,000 צוענים

ומחנה אושוויץ מונוביץ שפעל כמחנה עבודה עבור חברת אי גה פארבן

מעבר לשלושת המחנות הללו פעלו סביב אושוויץ כארבעים מחנות משניים, בהם הועבדו יהודים בעבודות פרך

שער הכניסה למחנה הריכוז אושוויץ מעליו התנוססה הכתובת "העבודה משחררת" כמו גם פסי הרכבת המובילים לפתח מחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו, נחקקו בזכרונם של רבים כסמל מרכזי לשואה ולהשמדתם של היהודים. המונח "אושוויץ" הפך לשם נרדף לשואה, ולסמל לרוע ולאכזריות האדם, לעינויים ולסבל.

באושוויץ הופרדו הגברים והנשים.הרמן המשיך עם אביו אחיו ובן דודו. בעוד סלה המשיכה עם חנה אימו של הרמן

במסגרת הסלקציה באושויץ הוחלט כי כל בני המשפחה כשירים לעבודה ועל כן לא נשלחו לתאי הגזים

באושוויץ הוטבע לכל אסיר מספר על היד.

לסלה 25422 הרמן 119957 מנחם מנדל 119958 יונס 119959

הרמן סיפר כי בטרם נפרד מסלה, הם סיכמו כי בתום המלחמה הם יצרו קשר דרך משפחת טמפלהוף אשר בשוויץ, הוא אמר לה את הכתובת והם נפרדו.

סלקציה באושוויץ

מסילת הרכבת באושוויץ

top

- 18 -

בס"ד

במשך כל אותה תקופה הרמן שמר על התפילין מכל משמר.כאשר הוא היה צריך לפשוט את בגדיו ולעבור סלקציה, הוא המשיך לאחוז בשקית התפילין ובשל חיוניותו לנאצים הם אפשרו לו להמשיך ולשאת את התפילין מבלי שפגעו בו או בתפילין

באחת הפעמים כאשר הרמן חזר לדרגש בחדרו, הוא גילה שמישהו לקח לו את התפילין.הוא לא ויתר וערך חיפוש יסודי עד כמה שיכל באזור המחנה, לבסוף מצא את התפילין מושלכות באשפה חתוכות

התברר להרמן שאחד השומרים הפולנים, חשב שיש שם כסף או יהלומים מוחבאים ולאחר שנכזב השליך אותם לאשפה

על אף שהיו קרועות ומושחתות, הרמן אסף את התפילין והמשיך לשמור עליהן מכל משמר

התפילין קרועות ומושחתות

חיים באמונה

קורות חייהם של חיים (הרמן) ושרה (סלה) שטטלר

Main Menu

WhatsNew:

Release October 16, 2022

Release Feb 23, 2020

Release Nov 9, 2019

Release Jan 6, 2018

Release June 26, 20

Dawid Borejdo Sznajderman

Release History

Important Links

Family History

חיים באמונה

קורות חייהם של חיים (הרמן) ושרה (סלה) שטטלר

פתח דבר

סלה יעקובוביץ

הרמן שטטלר

סלה והרמן

המלחמה

סלה

הרמן

כרטיסי אסירים בדכאו

Mendel Sztatler

Herman Sztatler

Jonas Sztatler

Sala and Herman in Belgium

תום המלחמה

העלייה לארץ